כמו שסיפרתי לכם בסקירה ההיסטורית שעשיתי בפוסט הקודם, בעבר התושבים על המפה של קוסטה ריקה התבססו בעיקר על חקלאות כדי להתפרנס. הם גידלו בננות, אננס, סוכר, קפה, עץ וגם בעלי חיים. אני חושבת שהסיבה לכך טמונה בכך שבשונה מהרבה מדינות אחרות, לא תמצאו על המפות של קוסטה ריקה משאבי טבע.
המשאב היחידי שמכניס למקום כסף, הוא המראה האקזוטי, הטבעי והיפיפה של המקום שמושך המון תיירים ומכינים בעשורים האחרונים כסף רב למדינה. הרבה יותר מהחקלאות המקומית.
מדהים לגלות שבעקבות עידוד הממשלה והשקט הפוליטי שקיים באיזור, החליטו חברות רבות ומשקיעים זרים להשתקע במדינה וכך תמצאו בקוסטה ריקה מפעלים של אינטל ופרוקטור אנד גמבל.
בסך הכל, אין הרבה מובטלים במדינה, היא מאוד מתקדמת מבחינה סוציאלית דבר שהוריד בשנים אחרונות משמעותית את כמות העניים ומשך אל המדינה הרבה מהגרי עבודה מהאיזור.
עם זאת, החיים של ממשלת קוסטה ריקה הם לא פשוטים והם לא נחים על זרי שושנים בשל ההתקדמות, המדינה עדיין חייבת כספים רבים משנים קודמות וכסף רב מהתקציבים השנתיים מופנה לעבר כיסויי החובות האלו.
שמעתי שהרבה ישראלים נמשכים בתקופה האחרונה לעזוב את מפת ישראל ולעבור לקוסטה ריקה ולאיזור בשל תנאי החיים הנוחים והעובדה שקוסטה ריקה מאוד זולה יחסית לארץ. הישראלים הם לא היחידים, בשנים האחרונות יש הגירה לקוסטה ריקה מכל רחבי העולם ובנוסף, הרבה אנשים שלא עוברים לגור שם דרך קבע קונים בתים באיזור ומגיעים אליו בחופשות או בעונות הקרות ונהנים מהטבע וממזג האוויר המשובח השורר במקום ברוב ימות השנה.
לדעתי אפשר ללמוד מכלכלת קוסטה ריקה שאוצרות טבע זה לא רק נפט ויהלומים, למעשה, אלו אוצרות מבוטלים שסופם להסתיים,
האוצר האמיתי הוא הטבע שסביבנו. בחיים נכונים והרמונים, הוא יכול לשרת אותנו לזמן רב ולכן אנחנו צריכים לשמור ולהגן עליו.
